פסק-דין בתיק ת"א 27765-09-10

1.         מדובר בתביעה לפיצוי כספי בסך 300,000 ש"ח שהגישה התובעת כנגד הנתבע, עורך דין במקצועו, בטענה לרשלנות מקצועית.     
התובעת נפגעה בתאונת דרכים ביום 20.9.04. היא פנתה לנתבע שייצג אותה.    
לטענתה, הנתבע לא הפנה אותה לקבלת חוות דעת רפואית ולא נקט במאמץ סביר להשיג לה את הפיצוי הראוי. לאחר הליך קצר של משא ומתן עם הפניקס חברה לביטוח בע"מ (להלן: " המבטחת") היא קיבלה פיצוי של כ- 7,000 ש"ח בלבד.          
התובעת צירפה לכתב התביעה את חוות דעתו של דר' עמיר קורנגרין, לפיה, כתוצאה מן התאונה סבלה התובעת מנכות זמנית של 100% של חודש ימים, ולאחר מכן מנכות אורתופדית צמיתה של 10%.          
עוד טענה התובעת, כי היא סבלה מאובדן מוחלט של היכולת לעבוד במשך שלושה חודשים, ולאחר מכן פוטרה ממקום העבודה.     
לטענתה, שלושה חודשים לפני החתימה על הסדר הפשרה, נערכו בדיקות אשר הצדיקו עריכת חוות דעת, אולם עקב רשלנותו של הנתבע, הוא הסתפק בפיצוי שהוצע לו על ידי חברת הביטוח, לא השיג עבורה פיצוי ראוי וסביר בהתאם לנתונים הרפואיים וגרם לה את הנזק האמור.

2.         הנתבע בכתב הגנתו טען, כי אין יסוד לטענות התובעת. לדבריו, דווקא לעורך דין המייצג לקוח בתיק לפיצוי בגין נזקי גוף, יש אינטרס לפיצוי גבוה, כי שכר טרחתו נגזר מגובה הפיצוי, אלא שעל פי החומר הרפואי שעמד בפניו, שיקול דעתו היה שלא לגרור את התובעת להוצאות מיותרות, ולהסתפק בפיצוי שהוצע שהיה סביר בנסיבות העניין.    
הנתבע הוסיף וציין, כי כאשר התובעת פנתה אליו, הסביר לה כי הוא יטפל רק בתביעה נגד המבטחת וכי עליה לטפל בעצמה בתביעה כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: " המל"ל").

עוד הדגיש הנתבע, כי לאחר שהתקבלה הצעת המבטחת, הוא נפגש פעמיים עם התובעת והציע לה להתייעץ עם נוירולוג ועם אורתופד.   
רק לאחר ששוכנע כי אין סיכוי לנכות צמיתה, נאות לחתום על הסדר הפשרה עם המבטחת.
הנתבע הוסיף וציין כי לא כל טעות בשיקול דעת היא רשלנות. יש להיזהר בקביעת רשלנות על יסוד נתונים מאוחרים שלא היו בפני עורך הדין בעת שקיבל את ההחלטה.     
הנתבע צירף חוות דעת של מומחה מטעמו, דר' מיכה רינות, לפיה, לאחר חודש אחד של נכות מלאה, אין לתובעת כל נכות צמיתה נוספת.        

3.         המחלוקת העובדתית - כמתואר לעיל, שני הצדדים מסכימים לגבי עיקר הנתונים העובדתיים. לב המחלוקת הוא בסוגיה של הערכת החומר הרפואי.

4.         להלן פירוט כרונולוגי העולה מן המסמכים אשר ישמש כבסיס לקביעות העובדתיות:

         א.         ביום 20.9.04 אירעה התאונה לתובעת.

         ב.         ביום 24.10.04 נערכה פגישה ראשונה בין התובעת לנתבע ונחתם ייפוי כוח (מסמך 2 לתצהיר הנתבע).

          ג.          ביום 31.10.04 פנה הנתבע למבטחת, הודיע כי הוא מייצג את התובעת בתביעת פיצויים בגין התאונה וביקש לנהל משא ומתן (נספח 3 לתצהיר הנתבע).

         ד.         ביום 10.11.04 השיבה המבטחת לנתבע וביקשה פירוט התשלומים ששולמו על ידי המל"ל (נספח 4 לתצהיר הנתבע).